פלטפוס

קשת שטוחה בכף הרגל אינה מחלה, והיא גם לא בהכרח בעיה. חלק ניכר מהאנשים עם קשת נמוכה עוברים את החיים בלי כאב אחד. מה שהופך פלטפוס למשמעותי הוא לא המראה שלו בעמידה, אלא מה שהוא עושה לחלוקת העומס בתנועה.

כשהקשת קורסת, כף הרגל מסתובבת פנימה, השוק מסתובב איתה, והזווית שבה העומס מגיע לברך ולירך משתנה. לכן מטופל אחד יגיע עם כאב בכף הרגל, ואחר עם כאב בברך או בגב התחתון – מאותה סיבה בדיוק.

פלטפוס גמיש מול פלטפוס קשיח – ההבדל שקובע את הטיפול

ההבחנה בין שתי הצורות היא הצעד הראשון בכל אבחון, משום שהיא משנה לחלוטין את מטרת הטיפול. בפלטפוס גמיש הקשת קיימת כשכף הרגל אינה נושאת משקל ונעלמת ברגע שעומדים עליה, ולכן יש מה לתמוך בו. פלטפוס קשיח הוא מצב שבו הקשת אינה מופיעה בשום מנח, וניסיון לכפות עליה זווית חדשה לרוב אינו מועיל ואף מגביר את הכאב.

התסמינים של פלטפוס – מתי הקשת היא מקור הכאב

פלטפוס לעיתים קרובות אינו מורגש כלל, ומתגלה רק כשמופיע כאב באזור אחר לגמרי. הסימנים שמצדיקים בדיקה הם:

• כאב בכף הרגל, בקשת או בקרסול אחרי עמידה או הליכה ממושכת
• עייפות מהירה של הרגליים בפעילות יומיומית
• נפיחות או רגישות בצד הפנימי של הקרסול
• שחיקה חזקה של הסוליה בצד הפנימי של הנעל
• תחושה שהקרסול נופל פנימה בהליכה או בריצה
• כאבי ברכיים או כאב בגב התחתון שמחמירים בהליכה ארוכה
• כאב עקב חוזר, שכן קריסת הקשת מגבירה את המתח על הרצועה הפלנטרית וקשורה לדורבן ברגל

מה גורם לפלטפוס ברגל

אצל רוב האנשים מדובר במבנה מולד שהתקיים תמיד, ולעיתים קרובות הוא חוזר במשפחה. מצב אחר לגמרי הוא קשת שהייתה קיימת ונעלמה בשלב מסוים בחיים, ולזה יש בדרך כלל סיבה שכדאי לאתר:

• רפיון מבני מולד: רצועות גמישות מהרגיל שאינן מייצבות את הקשת בעמידה.
• היחלשות של השריר השוקתי האחורי: הגורם השכיח לקריסה שמתפתחת בגיל מבוגר, לרוב בצד אחד בלבד.
• עומס מצטבר: עמידה ממושכת, עבודה על הרגליים, עלייה במשקל או הריון.
• פציעה קודמת: נקע קרסול חוזר או שבר שלא החלים במנח תקין.
• מצבים רפואיים: דלקות מפרקים מסוימות או מצבים נוירולוגיים שמשנים את הטונוס בכף הרגל.

קשת שקרסה בשנים האחרונות, במיוחד כשהיא מלווה בכאב ובנפיחות בצד הפנימי של הקרסול, מצדיקה בדיקה מוקדמת. בשלב מוקדם הטיפול השמרני יעיל הרבה יותר.

פלטפוס אצל ילדים

כמעט כל התינוקות נולדים עם כף רגל שנראית שטוחה, והקשת נבנית בהדרגה במהלך שנות הילדות. לכן קשת נמוכה בגיל צעיר היא לרוב שלב התפתחותי ולא ממצא שדורש התערבות. הדגלים שמצדיקים בדיקה הם כאב, הימנעות מפעילות, עייפות חריגה בהליכה, או קשת שאינה מופיעה גם כשהילד עומד על קצות האצבעות. כשמותאם מדרס לילד, הוא נבדק מחדש בתדירות גבוהה יותר בגלל קצב הגדילה.

איך מאבחנים פלטפוס

האבחון אינו מסתכם במבט על כף הרגל בעמידה. הבדיקה בקליניקה כוללת מספר שלבים שמטרתם לקבוע האם הקשת היא באמת מקור התלונה:

1. תשאול: מתי מופיע הכאב, מה מחמיר אותו, אילו נעליים בשימוש ומה שגרת העומס היומית.
2. בדיקה במנח נושא משקל ובמנח ללא משקל: כך מבדילים בין פלטפוס גמיש לקשיח.
3. בדיקת קצות האצבעות: אם הקשת חוזרת להופיע כשעומדים על קצות האצבעות, מדובר בצורה הגמישה.
4. הערכת דפוס ההליכה: מידת הסיבוב הפנימי, מנח העקב ותזמון ההינף.
5. בדיקת השחיקה בנעליים הקיימות: עדות מוחשית לחלוקת העומס בפועל.
6. הערכת שרשרת התנועה: ברך, ירך ואגן, כדי לראות אם הכאב במקום אחר קשור לכף הרגל.

טיפול בפלטפוס ללא ניתוח

המטרה אינה לבנות קשת חדשה, אלא למנוע את הקריסה בכל צעד ולהחזיר את חלוקת העומס לאיזון. הטיפול השמרני נשען על שילוב של רכיבים:

1. תמיכה מבנית: מדרס ביומכני שמחזיק את הקשת ומגביל את הסיבוב הפנימי, בדרגת קשיחות שנבחרת לפי מידת הקריסה ומשקל הגוף.
2. חיזוק: תרגול פיזיותרפי לשרירים שתומכים בקשת מבפנים, בעיקר השריר השוקתי האחורי ושרירי כף הרגל.
3. מתיחות: שרירי שוק מקוצרים מגבירים את הלחץ על הקשת, ולכן מתיחה יומית שלהם היא חלק קבוע מהתוכנית.
4. התאמת הנעלה: נעל עם עקב יציב ותמיכה טובה בצד הפנימי, שמשלימה את פעולת המדרס במקום לעבוד נגדה.
5. ניהול עומס: חלוקה מחדש של שעות העמידה והפעילות בתקופה הכואבת, בלי להפסיק לזוז לחלוטין.
6. מעקב: בדיקה חוזרת אחרי תקופת ההסתגלות, וכיול לפי מה שהמטופל מדווח בפועל.

מדרסים לפלטפוס – מה באמת עושה את ההבדל

מדרס מדף שנועד לקשת נמוכה מספק ריפוד, אך ריפוד לבדו אינו עוצר קריסה. מדרס בהתאמה אישית לפלטפוס נבנה סביב שלושה משתנים שנקבעים באבחון:

• גובה התמיכה בקשת: נמוך מדי לא יעצור את הקריסה, גבוה מדי ייצור נקודת לחץ כואבת.
• דרגת הקשיחות של הלוח: נגזרת ממשקל הגוף, מרמת הפעילות ומהשאלה אם הפלטפוס גמיש או קשיח.
• מנח העקב: טריז פנימי שמצמצם את הסיבוב הפנימי ומשנה את זווית העומס שמגיעה לברך.

לנעל צרה, לנעל אלגנטית או לשימוש בספורט לעיתים נדרש פתרון דק יותר, ואז נשקלים מדרסי קרבון שמספקים יציבות בעובי מינימלי. לאנשים עם רגישות בכרית כף הרגל או עם עור פגיע משלבים שכבת שיכוך ונוחות מעל הבסיס התומך.

ניתוח פלטפוס – מתי הוא נשקל בכלל

ניתוח אינו הצעד הראשון בפלטפוס, וברוב המקרים אינו נדרש כלל. הוא נכנס לדיון רק כאשר מתקיימים כמה תנאים יחד: כאב משמעותי שנמשך לאורך זמן, מיצוי של טיפול שמרני מסודר שכלל מדרס מותאם ותרגול, ופגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. במצבים של קריסה מתקדמת שמלווה בהיחלשות ניכרת של השריר השוקתי האחורי, ההחלטה נשקלת יחד עם רופא אורתופד מנתח.

גם כאשר ניתוח נשקל, אבחון ביומכני מסודר לפניו הוא בעל ערך: הוא מבהיר מה מקור הכאב, מה כבר נוסה ומה עוד ניתן לעשות. הליווי בקליניקה כולל בחינה של החלופות השמרניות לפני קבלת ההחלטה, ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או להמלצת רופא מנתח.

פלטפוס בעמידה ממושכת, בספורט ובשירות

מי שעומד שעות ארוכות, רץ, או משרת בתפקיד עתיר הליכה, חווה את הקריסה בעוצמה גבוהה בהרבה מאשר בשגרה משרדית. אצל האוכלוסייה הזו התלונה השכיחה אינה כאב חד אלא עייפות מוקדמת, כאב שמתעורר בסוף היום וקושי להתאושש בין ימים. במקרים כאלה נבנית לרוב מערכת של שני מדרסים – אחד לנעל היומיומית ואחד לנעל הספורט או לנעל השירות – משום שהעומס והנעל שונים לחלוטין. ראו גם שיקום פציעות ספורט.

החזרים מקופות חולים ומחברות ביטוח

מדרסים רפואיים נכללים בהסדרי השתתפות רבים, וגובה ההחזר משתנה בין הקופות, בין הביטוחים המשלימים והפרטיים ובכפוף לתנאי הפוליסה. בקליניקה מונפקים המסמכים הנדרשים להגשת התביעה. פירוט מלא במדריך החזר מביטוח פרטי על מדרסים ובעמוד קופות חולים וביטוחים.

הצעד הבא

השאלה אינה אם יש לכם קשת נמוכה, אלא האם היא זו שמייצרת את הכאב. בדיקה של מבנה כף הרגל, מידת הקריסה בעמידה וחלוקת הלחצים בתנועה נותנת תשובה מבוססת. האבחון מתבצע בקליניקה בבני ברק – פרטים בעמוד מדרסים בבני ברק, או ישירות דרך תיאום אבחון.

שאלות נפוצות על פלטפוס