קצף רגיל עושה עבודה טובה ביום הראשון. אחרי חצי שנה של אלפי צעדים ביום הוא נדחס, מאבד גובה, והכאב שנעלם חוזר בהדרגה. זו הבעיה שחומרי ויסקו ופורון נועדו לפתור.
מדובר בקבוצת חומרים סופגי זעזועים על בסיס פוליאוריתן וג'ל ויסקואלסטי, שמצטיינים ביכולת לחזור לצורתם אחרי דחיסה חוזרת. הם סופגים את האנרגיה של הפגיעה בקרקע ומשחררים אותה לאט, במקום להעביר אותה ישירות לעקב, לברך ולגב.
ההבדל בין ריפוד לספיגה
| קצף ריפוד רגיל | ויסקו ופורון | |
|---|---|---|
| תגובה ללחץ | נדחס ונשאר דחוס | נדחס וחוזר לצורתו |
| שמירה על גובה | יורדת עם הזמן | נשמרת לאורך תקופה ארוכה יותר |
| התנהגות בפגיעה | מעביר חלק מהזעזוע הלאה | מפזר את האנרגיה לאורך זמן |
| שימוש טיפוסי | שכבת מגע כללית | אזורי עומס נקודתיים, עקב וקדמת כף הרגל |
למי מתאימים מדרסי ויסקו ופורון
- כאב עקב שמופיע בעמידה על משטח קשה, כולל דורבן ברגל
- דילול כרית השומן בעקב, מצב שכיח עם הגיל
- עובדים שעומדים שעות רבות על בטון או אריחים
- רצים שסובלים מכאב חוזר אחרי אימונים על אספלט
- כאב בקדמת כף הרגל שדורש הורדת עומס מכרית כף הרגל
- מטופלים עם כאבי ברכיים שמחמירים בהליכה על משטח קשה
מה החומרים האלה לא עושים
ספיגה אינה תמיכה. חומר ויסקואלסטי מפחית את עוצמת הפגיעה, אבל אינו מייצב קשת שקורסת ואינו משנה זווית של כף הרגל. מטופל עם פלטפוס שיקבל שכבת ספיגה בלבד ירגיש נוח יותר בהתחלה, אך הכאב יחזור כי הסיבה לא טופלה. במקרים כאלה החומר משמש כתוספת מעל בסיס תומך, למשל מדרס ביומכני קשיח, ולא במקומו.
חומרי ויסקו כבדים יחסית, ולכן משתמשים בהם באזורים ממוקדים ולא לאורך כל המדרס. שכבה מלאה מוסיפה משקל מיותר לנעל ומקטינה את הנפח הפנוי, בלי תוספת ממשית של הגנה במקומות שאינם נושאי עומס.
איך נקבעת ההתאמה
המיקום והעובי של שכבת הספיגה נקבעים לפי מפת הלחצים שנמדדת בכף הרגל. אזור שמראה עומס גבוה מקבל ספיגה מקומית, ולעיתים גם הורדת לחץ שמפנה משקל לאזורים סמוכים. משקל הגוף וסוג הפעילות משפיעים על בחירת דרגת הצפיפות, כי חומר רך מדי יידחס לגמרי תחת עומס גבוה. השלבים מפורטים בעמוד מדרסים מותאמים אישית.
הצעד הבא
אם הכאב שלכם מופיע דווקא על משטח קשה ונעלם על משטח רך, ספיגה היא כנראה חלק מהפתרון. אם הוא מופיע גם בהליכה על דשא, כנראה שהסיבה מבנית ודורשת מענה אחר. תיאום אבחון מפריד בין השניים לפי מדידה.
שאלות נפוצות על מדרסי ויסקו ופורון
מה ההבדל בין פורון לג'ל?
ג'ל ויסקואלסטי כבד יותר ונוטה לזרום הצידה תחת עומס ממושך, ולכן הוא מתאים בעיקר לרפידות נקודתיות. פורון הוא קצף פוליאוריתן שמחזיר את גובהו אחרי דחיסה ושומר על ביצועיו לאורך זמן רב יותר, ולכן הוא נפוץ יותר במדרסים מותאמים.
כמה זמן שכבת ספיגה מחזיקה?
לרוב שנה עד שנתיים בשימוש יומיומי, בהתאם למשקל ולשעות העמידה. הסימן הראשון לשחיקה הוא חזרה הדרגתית של הכאב בסוף היום. במקרים רבים מחליפים רק את שכבת הספיגה ומשאירים את הבסיס.
אפשר לשים ספיגה רק מתחת לעקב?
זו התאמה שכיחה מאוד. הספיגה ממוקמת בדיוק באזור שבו נמדד העומס הגבוה, כדי לא להוסיף נפח ומשקל מיותרים לשאר המדרס. במקרים אחרים היא ממוקמת מתחת לקדמת כף הרגל.
המדרס לא יהיה רך מדי וכף הרגל תשקע בו?
דרגת הצפיפות נבחרת לפי משקל הגוף ורמת הפעילות. חומר רך מדי אכן נדחס לחלוטין ומאבד את הערך שלו, ולכן ההתאמה מתבססת על מדידה ולא על תחושה בזמן הניסיון בקליניקה. שקיעה מוגזמת אחרי מספר שבועות היא סימן לצורך בכיול.
מתאים לרצים?
כן, במיוחד בריצה על אספלט ובאימונים ממושכים. אצל רצים משלבים בדרך כלל בסיס תומך עם ספיגה ממוקדת בעקב, כדי לשמור על יציבות בצד ההגנה. מעבר לפתרון חדש עדיף בתקופה שבה עומסי האימון יציבים.
